שושנה עדן ציירה את זכרונות ילדותה מן העיירה בפולין. הציורים משקפים את העיירה מנקודת מבטה של ילדה ונערה ובכך מאפשרים מבט ייחודי אל עולם שחרב בשואה.

 

שושנה בילגורי עדן נולדה בפולין ב-1917 למלכה ומנדל פיירשטיין. הוריה התגוררו בעיירה סקלה (בגליציה, ליד העיר לבוב: אז בשטח פולין, כיום אוקראינה). הוריה גורשו מעיירתם יחד עם שאר יהודי העיירה במהלך קרבות מלחמת העולם הראשונה, והם חיו כפליטים בעיירה בורשצ'וב שם נולדה שושנה. עם תום הקרבות באיזור שבה המשפחה לביתם בסקלה. בשובם גילו שתכולת ביתם וחנות הבדים שלהם נבזזו, כמו בתיהם של שאר יהודי העיירה . המשפחה לא הצליחה להשתקם כלכלית והם היו עניים מאד, כמו רוב בני הקהילה. כשהיתה בת שמונה התייתמה שושנה עדן מאמה. בעיירה היו בית ספר יסודי פולני ובית ספר עברי, "תרבות" שפעל בשעות אחר הצהריים, והיא למדה בשני בתי הספר. בעיירה לא היה בית ספר תיכון ולאביה לא היה מספיק כסף כדי לשלוח אותה ללמוד בעיר הגדולה. לצערה הגדול היא נאלצה להסתפק  בספרים ששאלה מן הספריה.

 

שושנה עדן היתה ציונית וסוציאליסטית וב-1935, כשהיתה בת שמונה עשרה, עלתה ארצה. היא אהבה ילדים ועבדה כמטפלת בכפר הנוער בן שמן ובירושלים. בשנת 1940 התחתנה עם צבי בילגורי. הוא היה בן עיירתה סקלה והמשפחות בעיירה הספיקו לקבל את הידיעה המשמחת ולשלוח ברכות. זמן קצר לאחר מכן כבשו הגרמנים את האיזור והקשר עם העיירה והבית נותק, לנצח. רוב בני המשפחה נרצחו בשואה.

 

שושנה וצבי עדן התגוררו בחיפה. הוא עבד כחשמלאי והיא גידלה את בנותיהם. בשנת 1971 נפטרה בתם הצעירה חנה' לה מסרטן. המשפחה שכנעה את שושנה עדן ללמוד ציור, והציור הפך חלק חשוב בחייה. בהדרכתה ובהשראתה של הציירת גיתית הראל מצאה שושנה עדן את המדיום שהתאים לה, ציור נאיבי על בדים קטנים, ואת הנושא שליווה אותה כל חייה,זכרונות ילדותה מהעיירה בפולין. כל האנשים המופיעים בציורים הם בני עיירתה כפי שזכרה אותם. כיוון שכמעט כולם נרצחו בשואה היא הרגישה שהציורים מהווים סוג של מצבה וזכרון. בציורים מופיעים גם גויים, אבל רק כדמויות משנה, והן מעטות, משום שהם היו גורם חיצוני ומשני בחיי הקהילה. הציורים מציגים את העיירה מנקודת ראות של ילדה, ולכן הם מתמקדים במשפחה ובחיי יום יום.

 

באמצע שנות השמונים חשה שהראייה שלה ויציבות היד המציירת נחלשו. שואפת שלמות כתמיד, חדלה מלצייר. בשנת 1996 התקיימה תערוכת יחיד של ציוריה במוזיאון מאנה כץ. 


שושנה עדן נפטרה בשנת 2002.